מידי חורף אני נתקלת בעשרות פניות על כאבי פרקים ושרירים, גב תחתון, צוואר תפוס וכאבים המתחזקים בתקופה בה הטמפרטורה נמוכה או מזג אויר משתנה. גם כאן, כמו בבסיסם של כל המאמרים שכתבתי, נמצא הרעיון שהריפוי הטבעי רואה באדם יחידה שלמה אחת. כשרמת הבריאות של האדם טובה, אבריו השונים פועלים בהרמוניה תוך תיאום ביניהם. אחת הבעיות באורח החיים הקלוקל היא הנטייה למחלות כרוניות כמו סרטן, מחלות אוטו אימוניות ודלקות מפרקים. החודש ארחיב על דלקות מפרקים- על הסיבות למחלה, טיפול קונבנציונאלי וטיפול טבעי. מאחר והגישה לטיפול הוליסטי כוללת את הנפש, נתייחס גם לגורמים הנפשיים שמאיצים מחלה זו. בנוסף, מטופלים רבים שואלים אותי האם מומלץ חיסון לשפעת. והחודש אספר לכם בקצרה על יתרונות וחסרונות החיסון- כדי שאתם תבחרו. הנכם מוזמנים להיכנס לחנות שלנו ולהתרשם מפורמולות צמחי מרפא למגוון בעיות וחיזוק – לחץ כאן. -נוצר שיתוף פעולה ביני לבין חוה קפלן פסיכוטרפיסטית מוסמכת M.A, לטיפול בדכאון וחרדות בשילוב השיטה הנטורפתית העוסקת בהיבטים הפייזים של המחלה, לפרטים לחץ כאן. אני מאחלת לכם קריאה מהנה |
כאבי גב? פרקים? שרירים? או אולי מחלת פרקים? החורף מגיע וככל שנה אני נתקלת בעשרות פניות על כאבי פרקים ושרירים, גב תחתון וצוואר תפוס וכאבים שמתחזקים בתקופה שהטמפרטורה נמוכה או מזג אויר שמשתנה. הפעם אתמקד באטריטיס ראומטי.
2. ויש מצב שזו מחלת דלקת פרקים- ארטריטיס ראומטי. ארטריטיס ראומטי:
טיפול קונבנציונאלי:
הטיפול הטבעי:
תזונה:
דוגמא לתרופות מצמחי מרפא: • בוסווליה- צמח מרפא מהרפואה ההודית לאטריטיס. במחקרים שנערכו נמצא צמח מרפא זה כבעל יעילות דומה לתרופות אנטי דלקתית. משחות ושמנים: • משחת קפסיקום- כבר לפני מאות שנים האינדיאנים באמריקה היו מכינים תמצית פלפל אדום חריף ומספיגים בהם פדים, כקומפרס על שרירים תפוסים, וכאבים ראומטיים. לאחרונה בוצעו מחקרים מתקדמים על הפלפל כמקל באופן משמעותי את הכאב. • שמנים ארומטיים- שמן קמפור, שמן אקליפטוס, ושמן רוזמרין מומלצים בגרמניה כטיפול בשימוש חיצוני להקלת תסמיני ארטריטיס ראומטי.
אוסטיאו-ארתריטיס (אוסטיאו=עצם, ארטריתיס=דלקת), או דלקת מפרקים ניוונית כרונית, הינה מחלת המפרקים השכיחה ביותר בעולם והיא הופכת נפוצה עוד יותר עם העלייה בתוחלת החיים. בשנת 2020 היא צפויה להיות המחלה הרביעית בחומרתה הגורמת לנכות ולמוגבלות. מנתונים סטטיסטיים עולה כי בקרב 80% מהאנשים מגילאי 55 ומעלה, מתחילים תהליכים ארתריטיים (דלקת במפרק) ומגיל 65 ומעלה עולה הסיכון לדלקת מפרקים ניוונית. למבוגרים בעלי עודף משקל נטייה גבוהה יותר לדלקת מפרקים ניוונית, שכן משקל עודף מזרז את השינויים הניווניים במפרקי הגפיים התחתונות (ירך וברך), אשר נושאות את עיקר משקל גופנו. מנגנון המחלה דלקת מפרקים ניוונית מתפתחת כאשר מופר האיזון בין תהליכי ההרס והבנייה של הסחוס והעצם במפרק. בצעירותנו תאי הסחוס גורמים ליצור ולהרס תקין של הסחוס (קיים שיווי משקל בין התהליכים), אך עם השנים יכולת הייצור שלהם נפגעת באופן שאינו מאפשר לגופנו לשמר מסת סחוס כפי שהייתה בצעירותנו. גורמי הסיכון למהלך הטבעי של דלקת מפרקים ניוונית: • גיל- הסיכון עולה מגיל 65. הטיפול הטבעי:
האבחון דומה לאבחון של ראומטיק אטריטיס.
-ריפוי באמצעות תרגילים פיזיים: 3. צמחי מרפא:
↓ |
כאבים ראומטיים – גוף נפש כאבים ראומטיים הינם תופעה שכיחה והכאבים מתרכזים בעיקר באזורי המפרקים- ידיים, כתפיים, פרקי היד, אצבעות כף יד, קרסוליים ובאצבעות הרגליים. בראיה הוליסטית משקפים אברים אלו את אזורי החיבור (בין אזור מסוים בגוף לאזור אחר בגוף). ללא התנועות הללו של המפרקים לא נוכל לבצע פעולות שלכאורה נראות לנו פשוטות וטבעיות.
↓ |
ג'ינג'ר •מוצאו של הצמח באסיה. ג'מייקה נחשבת לאחת מספקיות הג'ינג'ר הגדולות בעולם. •ברפואה ההודית המסורתית (איור-ודה), הנחשבת לעתיקה שברפואות העולם, היה הג'ינג'ר מוכר במשך אלפי שנים. בתקופה קדומה מאד הגיע הצמח לסין ולרפואה הסינית המסורתית, ואילו למערב הגיע, ככל הנראה, כבר במהלך המאה הראשונה לספירה. •בעת המודרנית נחשב הג'ינג'ר לאחד מן הצמחים הנפוצים ביותר בשימוש: הוא מקובל מאד כתבלין וכירק מאכל במטבח האסייתי על גווניו, וחודר בהתמדה גם למטבח המערבי. •הוא אחד מצמחי המרפא החביבים ביותר על ההרבליסטים הקליניים, כמו גם לאחד מהצמחים הנחקרים ביותרבמחקר המודרני. •סגולותיו הרפואיות רבות- הן המסורתיות והן המבוססות מחקרית. תכונתו האנרגטית המשמעותית ביותר היא היותו חם ויבש (בדרגה רביעית, הגבוהה ביותר). ככזה הוא מתאים לטיפול בהצטננויות ובמחלות חורף, כמו גם להפגת גזים ולטיפול בבעיות עיכול שונות. •אולם נראה כי מעלותיו העיקריות של הזנגביל, הבאות לידי ביטוי בשימוש הקליני המקצועי, נוגעות ליכולתו לשפר את ספיגת הרכב הצמחים בו הוא נוטל חלק ולשפר את זמינות הרכיבים הצמחיים לרקמות הגוף. •מצד המחקר המודרני הוכח הג'ינג'ר כתרופה יעילה לבחילות ולמחלת ים.
↓ |
מערכת חיסון וחיסונים וירוס השפעת הוא זיקית חמקמקה המשתנה תדיר: אחת לדור צץ זן של נגיף שפעת, שמערכת החיסון האנושית אינה ערוכה להתמודד עמו- כך מצוין ב"תנ"ך של החיסונים" מבית "מה שרופאים אינם מספרים לך" הבריטי. עוד מוסבר כי ה"קוקטייל" החיסוני, שנרקח לפי הוירוסים שגרמו למגיפות בשנה החולפת, מספק הגנה לכשלושה רבעים לכל היותר מהאוכלוסיה המחוסנת, ולמעשה עד 40% מהמחוסנים המבוגרים לא מגיבים אליו כלל. מדי סתיו מפציר בנו משרד הבריאות להתחסן, ובאתר המשרד אף תמצאו את הודעת הדובר מינואר האחרון (אולי בעקבות סמיכות המקרים הטראגית בקרב מתחסני קריית גת) לפיה "חיסוני השפעת בטוחים לשימוש והינם מצילים חיים". מול עמדה זו קיימת אסכולה של מומחי בריאות, הטוענים שיש לקחת בחשבון את ההשלכות האפשריות של תהליך ההפקה של החיסון, על מרכיביו הבעייתיים. יש מידע הקושר את חיסון השפעת עם הופעת סימפטומים החמורים מהמחלה עצמה, כגון דלקות קרום המוח, שוק אנפילקטיחום וכאבים מפושטים. מחקר נוסף, המצוטט ב"תנ"ך של החיסונים", העלה כי תסמונת גיליאן בארה (המתאפיינת בחולשה, כשל נשימתי ושיתוק) מופיעה פי עשרה בקרב מחוסני השפעת. כתב העת הרפואי הידוע הלנצט, קבע כבר בעבר כי המחוסנים אינם נהנים משיפור בתחלואה, וכי קרוב לעשירית מהם פיתחו אסטמה בעקבותיו. לפני כשנתיים דיווח הניו יורק טיימס על שני מחקרים נוספים שפורסמו בו, אשר בדקו את השפעת החיסון נגד השפעת ב-37 השנים האחרונות. מסקנתם הייתה שבמקרה הטוב יש לחיסון "יכולת צנועה" לסייע וכי "ההערכה שרוחשים להשפעת החיסונים הללו מופרזת עד-מאד". אחד החוקרים אף קובע כי "בשנים האחרונות נדהמנו לגלות עלייה דרמטית בשיעור נגיפי השפעת העמידים לתרופות". באוקטובר אשתקד, פרסם כתב העת רפואי בולט נוסף, בריטיש מדיקל ג'ורנל, סקירת מחקרים שקבעה שחיסוני השפעת כלל אינם יעילים. ד"ר תום ג'פרסון, מומחה לחיסונים וממחברי הסקירה הזו, הכריז כי בהתבסס על עדויות מחקריות ובהתחשב בבעייתיות שבמחקר על גורמים משתנים (כמו הנגיפים שבחיסונים), הרי שלחיסוני השפעת יעילות זניחה, אם בכלל, כשמדובר בהיעדרות מהעבודה, ימי אשפוז או הפחתת שיעורי התמותה מהשפעת וסיבוכיה. עמדה מתריסה, ללא ספק, מול מדיניות ההתחסנות הגורפת. חיסון וילדים
חיסון השפעת כנראה שאינו יעיל במניעת אשפוז של ילדים ממחלת השפעת, במיוחד אצל ילדים אסטמטיים. למעשה, ילדים שקיבלו חיסון נגד שפעת נמצאים בסיכון מוגבר לאשפוז ממחלת השפעת לעומת ילדים שאינם חוסנו. לסיכום: במקרה של חיסון נגד מחלת השפעת, בקרב אנשים עם בריאות בסיסית תקינה, היא אינה מחלה קטלנית. זהו הדין גם כלפי ילדים, אין צורך לחסן ילדיםומבוגרים לשפעת, בייחוד שידוע אצל אנשים מסוימים שישנם תגובות קשות לחיסון עד מוות ולא ניתן לזהות אותם מראש. לא פעם למרות החיסון אפשר לחלות בשפעת. סיבות לרכישת תמציות צמחים לחיזוק החיסון |