מפרקים – ירחון נובמבר 2011

מידי חורף אני נתקלת בעשרות פניות על כאבי פרקים ושרירים, גב תחתון, צוואר תפוס וכאבים המתחזקים בתקופה בה הטמפרטורה נמוכה או מזג אויר משתנה. גם כאן, כמו בבסיסם של כל המאמרים שכתבתי, נמצא הרעיון שהריפוי הטבעי רואה באדם יחידה שלמה אחת. כשרמת הבריאות של האדם טובה, אבריו השונים פועלים בהרמוניה תוך תיאום ביניהם. אחת הבעיות באורח החיים הקלוקל היא הנטייה למחלות כרוניות כמו סרטן, מחלות אוטו אימוניות ודלקות מפרקים.
רמת בריאותו של האדם תלויה בעיקר בשיווי המשקל שבין היסודות החומציים והבסיסיים. כשיש בדם עתודה מלאה של בסיסיות, הוא יכול לקלוט ביתר יעילות את הפסולת החומצית מן הרקמות ולהעבירה אל האברים המטהרים (כבד, כליות). כשכבד והכליותיהיו במצב תקין הם יוכלו להתמודד עם החומציות. במצב שפיר כזה- ברור שהאדם ניזון ממזון מתאים. מאחר ואנו חיים במאה ה21 והתזונה שלנו עתירה מזונות מעובדים, מלאי סוכר, שומן, חלבון מהחי וחומרים כימיים -כל אלה גורמים לחומציות. (להרחבה בנושא חומציות-בסיסיות לחץ כאן)

החודש ארחיב על דלקות מפרקים- על הסיבות למחלה, טיפול קונבנציונאלי וטיפול טבעי. מאחר והגישה לטיפול הוליסטי כוללת את הנפש, נתייחס גם לגורמים הנפשיים שמאיצים מחלה זו.

בנוסף, מטופלים רבים שואלים אותי האם מומלץ חיסון לשפעת. והחודש אספר לכם בקצרה על יתרונות וחסרונות החיסון- כדי שאתם תבחרו.

הנכם מוזמנים להיכנס לחנות שלנו ולהתרשם מפורמולות צמחי מרפא למגוון בעיות וחיזוק – לחץ כאן.

-נוצר שיתוף פעולה ביני לבין חוה קפלן פסיכוטרפיסטית מוסמכת M.A, לטיפול בדכאון וחרדות בשילוב השיטה הנטורפתית העוסקת בהיבטים הפייזים של המחלה, לפרטים לחץ כאן.

אני מאחלת לכם

קריאה מהנה

באהבה
רומי חוכמה

כאבי גב? פרקים? שרירים? או אולי מחלת פרקים?

החורף מגיע וככל שנה אני נתקלת בעשרות פניות על כאבי פרקים ושרירים, גב תחתון וצוואר תפוס וכאבים שמתחזקים בתקופה שהטמפרטורה נמוכה או מזג אויר שמשתנה. הפעם אתמקד באטריטיס ראומטי.
יש שני מצבים של דלקות:

1.יש מצב שאבר אחד מקבל דלקת ראומטית וזה חולף.

2. ויש מצב שזו מחלת דלקת פרקים- ארטריטיס ראומטי.

ארטריטיס ראומטי:
ארטריטיס ראומטי היא מחלה דלקתית כרונית בה מערכת החיסון תוקפת מפרקים שונים בגוף ולעיתים גם רקמות אחרות. מבחינת הרפואה הקונבנציונאלית הגורם למחלה לא ידוע.

תסמינים:
התסמין הנפוץ ביותר לדלקת מפרקים ראומטית הם כאבי מפרקים ונוקשות בוקר של מפרקים. המפרקים נפגעים מהמחלה בדרך כלל בשני צידי הגוף בו זמנית ובעיקר באצבעות, בשורש כף היד, בברכיים וברגלים. במפרקים הנגועים יש תחושה של חום ונפיחות. לסובלים מאטריטיס ראומטי יש לעיתים חולשה, עייפות, ירידה במשקל ואפילו חום.
קיימות בדיקות דם לזיהוי המחלה. אולם בחלק מהמקרים התשובות לכל הבדיקות יוצאות תקינות למרות שהם סובלים מסימפטומים של דלקת פרקים.

טיפול קונבנציונאלי:
מטרת הטיפול התרופתי המקובל להפחית כאב ולהאט את התקדמות המחלה. הטיפול כולל תרופות אנטי דלקתיות, תרופות אנטי ראומטיות, קורטיזונים ולעיתים תרופות כימותרפיות.

תופעות לוואי:
תרופות אנטי דלקתיות- נזקים למערכת העיכול, נזק כלייתי, נזקים במערכת הנשימה, הפרעת תפקודי כבד.
תופעות לוואי של סטרואידים, עליה בלחץ דם, התפתחות או החמרה של סוכרת, שבירות יתר של העצמות, דיכוי מערכת חיסון, קשיים בשינה, אי נוחות בבטן ובחילות.
תרופה כימותרפית- מתוטרקסאט- תרופה כימותרפית, חומר כימי שהורס תאים או גורם להם נזק.

הטיפול הטבעי:
הטיפול הטבעי מתפרש על כמה כיוונים- אם מקור הבעיה הוא קנדידה אז הטיפול יכלול טיפול לקנדידה (להרחבה בנושא הקנדידה לחץ כאן)

האבחון האירידיולוגי:
מאחר והעיניים שלנו הם מראה של הגוף, ניתן לראות דרכם גם את הנטייה לפתח מחלות ראומטיות. בדרך כלל העין תהיה כחולה לבנה או חומה בצבע דבש ובנוסף יש פגמנטציה חומה המראה על חולשת כבד גנטית. בעין נראה את האברים שנפגעו אם זו ברך נראה שהרגל מסומנת ואם זה כף יד נראה שהיד מסומנת. בנוסף יש קשר בין דלקת מפרקים שגרונית לבין תפקוד מעיים לא תקחן. ידוע שהסובלים מדלקת מפרקים שגרונית צמחיית המעיים אינה מאוזנת, והמעיים חדירים יותר לנוגדנים. לדוגמא קנדידה שגם אותה ניתן לאבחן דרך קשתית העין.

תזונה:
התזונה צריכה להיות צמחונית ובסיסית: טחינה, שמן זית, עדשים אורז, לחם כוסמין, קינואה, בטטה, ,מקרל, סרדינים ואלתית.
עלים ירוקים, כרוב, ברוקולי, קולורבי, כרובית ועוד.
תזונה דלת סוכר, פחמימות מזוקקות ושומן רווי.
אסור לאכול – עגבניות, חצילים, פלפל ירוק ואדום, תפוח אדמה, גבינות, ביצים, בשר עוף ובשר בקר. כמובן גם פחמימות פשוטות.

תוספי תזונה מומלצים:
• שמן דגים מפחית כאב ונוקשות. כך גם שמן בורג'.
• MSM– חומר טבעי עשיר בגופרית- מתמודד עם כאבים ומשפר תפקודי מפרקים.

דוגמא לתרופות מצמחי מרפא:

• בוסווליה- צמח מרפא מהרפואה ההודית לאטריטיס. במחקרים שנערכו נמצא צמח מרפא זה כבעל יעילות דומה לתרופות אנטי דלקתית.
• כורכום וג'ינג'ר מקורם ברפואה ההודית. במחקרים נמצא שלצמחי מרפא אלה יכולות אנטי דלקתית חזקה וכן יכולת שיכוך כאבים.
• צלע השור- הצמח מכיל תרכובות דמוי סטרואידים, הכוללות פעולה משמעותית נגד דלקת.
• ציפורני השטן- לצמח זה יש השפעה נוגדת דלקת ומשככת כאבים.

משחות ושמנים:

• משחת קפסיקום- כבר לפני מאות שנים האינדיאנים באמריקה היו מכינים תמצית פלפל אדום חריף ומספיגים בהם פדים, כקומפרס על שרירים תפוסים, וכאבים ראומטיים. לאחרונה בוצעו מחקרים מתקדמים על הפלפל כמקל באופן משמעותי את הכאב.

• שמנים ארומטיים- שמן קמפור, שמן אקליפטוס, ושמן רוזמרין מומלצים בגרמניה כטיפול בשימוש חיצוני להקלת תסמיני ארטריטיס ראומטי.

אוסטיאו – ארתריטיס ( מחלת מפרקים ניוונית)

אוסטיאו-ארתריטיס (אוסטיאו=עצם, ארטריתיס=דלקת), או דלקת מפרקים ניוונית כרונית, הינה מחלת המפרקים השכיחה ביותר בעולם והיא הופכת נפוצה עוד יותר עם העלייה בתוחלת החיים. בשנת 2020 היא צפויה להיות המחלה הרביעית בחומרתה הגורמת לנכות ולמוגבלות. מנתונים סטטיסטיים עולה כי בקרב 80% מהאנשים מגילאי 55 ומעלה, מתחילים תהליכים ארתריטיים (דלקת במפרק) ומגיל 65 ומעלה עולה הסיכון לדלקת מפרקים ניוונית. למבוגרים בעלי עודף משקל נטייה גבוהה יותר לדלקת מפרקים ניוונית, שכן משקל עודף מזרז את השינויים הניווניים במפרקי הגפיים התחתונות (ירך וברך), אשר נושאות את עיקר משקל גופנו.
אבחנה של דלקת מפרקים ניוונית הינה חמקנית. ייתכן מצב שבו המטופל סובל מכאבים ולא ניתן יהיה לראות שינויים ניוונים באופן ברור בצילומי הרנטגן, אף שהמטופל סובל מדלקת מפרקים ניוונית. לחלופין, ייתכן שצילומי הרנטגן יצביעו על שינויים המאפיינים דלקת מפרקים ניוונית, אך המטופל אינו מרגיש בכאב.
מבנה המפרק:
מפרק הוא נקודת מפגש בין שתי עצמות או יותר. קצות העצם במפרק מרופדים בשכבה דקה של סחוס. הסחוס בנוי מסיבי קולגן על כן הוא חזק ועמיד. הפרוטאוגליקנים והקולגן משולבים זה בזה, כשתי וערב, וביניהם נמצאים תאי הסחוס. הסחוס המקנה את הגמישות, מאפשרים תנועה חלקה ומפחיתים את החיכוך במפרק. המפרק מוקף בקפסולה (מעטפת) ששומרת על יציבותו ועוצרת בתוכה, בין היתר, את הנוזל הסינוביאלי, נוזל זה משמש כשמן סיכה.

מנגנון המחלה

דלקת מפרקים ניוונית מתפתחת כאשר מופר האיזון בין תהליכי ההרס והבנייה של הסחוס והעצם במפרק. בצעירותנו תאי הסחוס גורמים ליצור ולהרס תקין של הסחוס (קיים שיווי משקל בין התהליכים), אך עם השנים יכולת הייצור שלהם נפגעת באופן שאינו מאפשר לגופנו לשמר מסת סחוס כפי שהייתה בצעירותנו.
הסחוס כבר אינו חלק, יופיעו עליו חריצים והוא יאבד מעוביו ומגמישותו. המרווח בין עצמות המפרק יצטמצם, כך שבחלק מהמקרים הסחוס לא יכסה לגמרי את העצם ובמקרים קיצוניים אף יהיה מגע של העצמות זו בזו.
דלקת מפרקים ניוונית אופיינית למפרק הברך והירך (שני המפרקים העיקריים שנושאים את משקל הגוף), אך גם למפרקים קטנים כגון הכתפיים, אצבעות כף היד, שורשי האגודלים, בהונות הרגליים ועמוד השדרה. הסימפטומים שעלולים להופיע הם: כאבי מפרקים, חום באזור המפרק, נפיחות, הגבלת תנועה (למשל קושי בהליכה או בירידה/עלייה במדרגות) ולעתים תחושה של נעילת המפרק. הכאב הוא המאפיין העיקרי של המחלה. הוא נובע ככל הנראה משחיקה ומדלקת, יחדיו הם גורמים להגבלה בתנועה, לחולשת השרירים, לעיוות מבנה המפרק ולחוסר יציבות שלו.
לצערנו, עדיין לא הומצאה התרופה שמונעת או עוצרת את המשך הרס הסחוס.

גורמי הסיכון למהלך הטבעי של דלקת מפרקים ניוונית:

• גיל- הסיכון עולה מגיל 65.
• עודף משקל.
• מגדר (מין) – נשים מצויות בסיכון כמעט פי 3 מגברים.
• גנטיקה – קשור בנטייה משפחתית (שכנראה קשורה למבנה הגפיים ולתנועתיות שלהן)- נטייה גנטית שניתן לראות דרך אבחון הקשתית.
• שימוש לא מבוקר במפרק.
• מחלות הורמונליות – (בלוטת התריס והפאראתירואיד).
אכילה מופרזת של חלבונים מהחי שגורמים לחומציות יתר- הגורמת לדלקת בגוף.

הטיפול הטבעי:

1. אבחון אירידיולוגי:

האבחון דומה לאבחון של ראומטיק אטריטיס.

2. תזונה:

התזונה דומה לזו המומלצת בראומטיק אטריטיס. בנוסף חשוב לרדת במשקל ולהגיע למשקל גוף תקין. עומס משקל פירושו עומס גובר על מפרקים נושאי משקל.

-ריפוי באמצעות תרגילים פיזיים:
שחייה, תרגילים איזומטריים, חימום באמצעות גלים קצרים עם עיסוי קרח תקופתי, עיסוי אולטרה-סאונד.

3. צמחי מרפא:

– ציפורני שטן: במחקרים שנעשו על דלקת בבעלי חיים, התברר שלצמח זה יש השפעה נוגדת דלקת ומשככת כאבים.
– דובדבנים, גרגרי עוזרר, ואוכמניות.
– לפירות יער אלה יש להם יכולת לרפא ולעודד את השלמות של הקולגן.

↓

כאבים ראומטיים – גוף נפש

כאבים ראומטיים הינם תופעה שכיחה והכאבים מתרכזים בעיקר באזורי המפרקים- ידיים, כתפיים, פרקי היד, אצבעות כף יד, קרסוליים ובאצבעות הרגליים.

בראיה הוליסטית משקפים אברים אלו את אזורי החיבור (בין אזור מסוים בגוף לאזור אחר בגוף). ללא התנועות הללו של המפרקים לא נוכל לבצע פעולות שלכאורה נראות לנו פשוטות וטבעיות.
אז מה קורה לנו בגוף? למה בעצם הגוף מתנגד כל כך לפעילויות הטבעיות והזורמות הללו? הרבה פעמים שומעים בקליניקה שהתפרצות הכאבים הראומטיים קורת סמוך לתקופות מעבר שאנשים חווים, תקופות שמלוות ברגעים קשים ואישיים. בדרך כלל המצבים הללו דורשים גמישות כדי לעבור הלאה.

לא תמיד יש מוכנות מודעת של האדם לעבור הלאה. הרבה פעמים נכנס המטופל למצב של קורבנות ומתחיל לשאול את עצמו "למה זה מגיע לי אחרי כל מה שאני עובר"? או עובר למצב של אפתיה/ השלמה/ כניעה. לכל המצבים הללו יש מקום , הם חלק מהדרך ויש לכבד אותם ולאפשר להיות שם כל עוד צריך.

כאשר אדם בוחר לרפא את עצמו מבחינה נפשית עולות כמה שאלות- מדוע הגוף בחר באזור הזה כדי לחוות את הסימפטום ?/למה חוסר האיזון? /מה שורש הבעיה?/ למה יש נוקשות יתר באזור ואיפה נכנסת הגמישות שלי? עד כמה אני חומציאו חמוץ ? האם תקופת המעבר משפיעה עלי כך שגופי מראה לי התנגדות רבה באזור מסוים? ואם כן מה אני עושה עם זה כדי להגיע לריפוי. שאלת רבות ואישיות עוברות במפגש.

בטיפול כמובן שמתייחסים לכל ההיבטים – תזונה שיש לה חשיבות רבה וגדולה, צמחי מרפא, שמנים ארומתיים למריחה חיצונית. ולפרחי באךהמתייחסים לצדהנפשי על מנת שיעזור לנו לעלות למודעות מקומות חסומים ולשחרר מה שתקוע לזרימה טובה ומעבר לשלב הבא.
לעיתים הכאבים הראומטיים מגיעים כתוצאה ממקור אוטואמוני (הגוף תוקף את עצמו). במקרה זה יש למערכת החיסון תפקיד רב הרי היא שלא מבחינה שהגוף בעצם הוא לא אויב. בדרך כלל הכאבים מקבילים בשתי האזורים וגם כאן אנחנו מתייחסים לכל הרבדים של המטופל.
להרחבה על מערכת החיסון בראיה הוליסטית – לחץ כאן.

↓

ג'ינג'ר

•מוצאו של הצמח באסיה. ג'מייקה נחשבת לאחת מספקיות הג'ינג'ר הגדולות בעולם.

•ברפואה ההודית המסורתית (איור-ודה), הנחשבת לעתיקה שברפואות העולם, היה הג'ינג'ר מוכר במשך אלפי שנים. בתקופה קדומה מאד הגיע הצמח לסין ולרפואה הסינית המסורתית, ואילו למערב הגיע, ככל הנראה, כבר במהלך המאה הראשונה לספירה.

•בעת המודרנית נחשב הג'ינג'ר לאחד מן הצמחים הנפוצים ביותר בשימוש: הוא מקובל מאד כתבלין וכירק מאכל במטבח האסייתי על גווניו, וחודר בהתמדה גם למטבח המערבי.

•הוא אחד מצמחי המרפא החביבים ביותר על ההרבליסטים הקליניים, כמו גם לאחד מהצמחים הנחקרים ביותרבמחקר המודרני.

•סגולותיו הרפואיות רבות- הן המסורתיות והן המבוססות מחקרית. תכונתו האנרגטית המשמעותית ביותר היא היותו חם ויבש (בדרגה רביעית, הגבוהה ביותר). ככזה הוא מתאים לטיפול בהצטננויות ובמחלות חורף, כמו גם להפגת גזים ולטיפול בבעיות עיכול שונות.

•אולם נראה כי מעלותיו העיקריות של הזנגביל, הבאות לידי ביטוי בשימוש הקליני המקצועי, נוגעות ליכולתו לשפר את ספיגת הרכב הצמחים בו הוא נוטל חלק ולשפר את זמינות הרכיבים הצמחיים לרקמות הגוף.

•מצד המחקר המודרני הוכח הג'ינג'ר כתרופה יעילה לבחילות ולמחלת ים.

•בנוסף, הוא מפחית את תחושות הקבס שגורמות לעתים התרופות הצמחיות המרוכזות, מגן על רירית הקיבה ומונע תופעות לוואי של צמחים אחרים. עוצמת פעילותו המשמעותית מאפשרת להשתמש בו במסורה, מבלי שיתפוס נפח רב בפורמולה. הזנגביל הינו דוגמא לצמח אשר למרות עוצמת פעילותו החזקה הרי הוא נטול רעילות ובטוח לשימוש- מלבד אנשים הסובלים מיתר לחץ דם- יש להתייעץ עם איש מקצוע.

↓

מערכת חיסון וחיסונים

וירוס השפעת הוא זיקית חמקמקה המשתנה תדיר: אחת לדור צץ זן של נגיף שפעת, שמערכת החיסון האנושית אינה ערוכה להתמודד עמו- כך מצוין ב"תנ"ך של החיסונים" מבית "מה שרופאים אינם מספרים לך" הבריטי. עוד מוסבר כי ה"קוקטייל" החיסוני, שנרקח לפי הוירוסים שגרמו למגיפות בשנה החולפת, מספק הגנה לכשלושה רבעים לכל היותר מהאוכלוסיה המחוסנת, ולמעשה עד 40% מהמחוסנים המבוגרים לא מגיבים אליו כלל.

מדי סתיו מפציר בנו משרד הבריאות להתחסן, ובאתר המשרד אף תמצאו את הודעת הדובר מינואר האחרון (אולי בעקבות סמיכות המקרים הטראגית בקרב מתחסני קריית גת) לפיה "חיסוני השפעת בטוחים לשימוש והינם מצילים חיים".

מול עמדה זו קיימת אסכולה של מומחי בריאות, הטוענים שיש לקחת בחשבון את ההשלכות האפשריות של תהליך ההפקה של החיסון, על מרכיביו הבעייתיים. יש מידע הקושר את חיסון השפעת עם הופעת סימפטומים החמורים מהמחלה עצמה, כגון דלקות קרום המוח, שוק אנפילקטיחום וכאבים מפושטים. מחקר נוסף, המצוטט ב"תנ"ך של החיסונים", העלה כי תסמונת גיליאן בארה (המתאפיינת בחולשה, כשל נשימתי ושיתוק) מופיעה פי עשרה בקרב מחוסני השפעת.

כתב העת הרפואי הידוע הלנצט, קבע כבר בעבר כי המחוסנים אינם נהנים משיפור בתחלואה, וכי קרוב לעשירית מהם פיתחו אסטמה בעקבותיו. לפני כשנתיים דיווח הניו יורק טיימס על שני מחקרים נוספים שפורסמו בו, אשר בדקו את השפעת החיסון נגד השפעת ב-37 השנים האחרונות. מסקנתם הייתה שבמקרה הטוב יש לחיסון "יכולת צנועה" לסייע וכי "ההערכה שרוחשים להשפעת החיסונים הללו מופרזת עד-מאד". אחד החוקרים אף קובע כי "בשנים האחרונות נדהמנו לגלות עלייה דרמטית בשיעור נגיפי השפעת העמידים לתרופות". באוקטובר אשתקד, פרסם כתב העת רפואי בולט נוסף, בריטיש מדיקל ג'ורנל, סקירת מחקרים שקבעה שחיסוני השפעת כלל אינם יעילים. ד"ר תום ג'פרסון, מומחה לחיסונים וממחברי הסקירה הזו, הכריז כי בהתבסס על עדויות מחקריות ובהתחשב בבעייתיות שבמחקר על גורמים משתנים (כמו הנגיפים שבחיסונים), הרי שלחיסוני השפעת יעילות זניחה, אם בכלל, כשמדובר בהיעדרות מהעבודה, ימי אשפוז או הפחתת שיעורי התמותה מהשפעת וסיבוכיה. עמדה מתריסה, ללא ספק, מול מדיניות ההתחסנות הגורפת.

חיסון וילדים

מחקר חדש שהוצג בכנס הבינלאומי American Thoracic Society בסן-דייגו, חושף שילדים שחוסנו נגד שפעת נמצאים בסיכון משולש לאשפוז ממחלת… השפעת.

חיסון השפעת כנראה שאינו יעיל במניעת אשפוז של ילדים ממחלת השפעת, במיוחד אצל ילדים אסטמטיים. למעשה, ילדים שקיבלו חיסון נגד שפעת נמצאים בסיכון מוגבר לאשפוז ממחלת השפעת לעומת ילדים שאינם חוסנו.
חשוב לציין שמחלת השפעת מאפשרת לרענן וליעיל את מערכת החיסון.

לסיכום: במקרה של חיסון נגד מחלת השפעת, בקרב אנשים עם בריאות בסיסית תקינה, היא אינה מחלה קטלנית. זהו הדין גם כלפי ילדים, אין צורך לחסן ילדיםומבוגרים לשפעת, בייחוד שידוע אצל אנשים מסוימים שישנם תגובות קשות לחיסון עד מוות ולא ניתן לזהות אותם מראש. לא פעם למרות החיסון אפשר לחלות בשפעת.
ניתן לשקול מתן חיסונים לאוכלוסיה הסובלת ממחלות ריאה כרוניות או מצב של חולשת המערכת החיסונית, מחלות קשות כמו סרטן או אוכלוסיה מבוגרת ותלוייה בתרופות כרוניות.
כך שסוגיית החיסונים, על הטוב והרע שבהם, תמיד ערה ובוערת, ונדמה שהיא מתחדדת ביתר-שאת אל מול הנתונים שמצטרפים לאחרונה לפאזל. איך אפשר, אם כך, להערך ולהתמודד בצורה הטובה ביותר עם השפעת? עםהכללים הישנים והטובים- כהקפדה על הרגלי הגיינה אישית, תזונה טובה ופעילות גופנית.

סיבות לרכישת תמציות צמחים לחיזוק החיסון

•כדי לשמור על מערכת חיסון חזקה בדרך טבעית.
•כדי לחזק את הגוף באופן טבעי בעונות שבהן תמיד חולים